עולם היין יכול להרגיש לפעמים כמו מועדון סגור עם שפה סודית וספר חוקים בלתי נראה. "אסור לעשות ככה", "חייבים לעשות ככה". החוקים האלה, שלעיתים קרובות הם לא יותר ממיתוסים, יוצרים מחסום ומונעים מאנשים רבים פשוט ליהנות. בMilô Dé châlit יצאנו למשימה: להפוך את הידע לנגיש, את היוקרה לחמה ואת עולם היין למקום שכולו הנאה, בלי טיפת התנשאות. אז בואו נרים כוסית וננפץ יחד כמה מהמיתוסים הכי נפוצים.

מיתוס 1: "יין לבן עם דגים, יין אדום עם בשר"

 זהו אולי המיתוס הוותיק והנוקשה מכולם, והוא פשוט לא מדויק. הבסיס שלו הגיוני – הטאנינים ביין אדום עלולים ליצור טעם מתכתי עם דגים, והחומציות ביין לבן "חותכת" שומניות. אבל העולם הרבה יותר מורכב. נסו פעם יין רוזה יבש עם סטייק טונה צרוב ותבינו הכל. שרדונה עשיר שהתיישן בחבית עץ אלון יהיה בן לוויה מושלם לעוף בתנור. ויין אדום קליל ופירותי כמו פינו נואר או גאמיי, כשהוא מוגש מעט צונן, ילווה באלגנטיות דג סלמון או אפילו מנת פסטה. הכלל האמיתי הוא לא צבע היין מול צבע האוכל, אלא התאמת ה"משקל" והעוצמה.

מיתוס 2: "ככל שהיין יקר יותר, כך הוא טוב יותר"

טעות נפוצה. מחיר גבוה יכול לנבוע מגורמים רבים: ביקוש גבוה, היצע נמוך, אזור גידול יוקרתי (טרואר), עלויות ייצור גבוהות (בציר ידני, יישון ארוך), או פשוט מיתוג ושיווק. הוא לא בהכרח מעיד שהיין יהיה "טוב יותר" עבור החך האישי שלכם. אצלנו בחנות תמצאו בקבוקים נהדרים ב-50-70 ש"ח לצד בקבוקי אספנים ב-1,000 ש"ח. המומחיות שלנו היא להקשיב לכם, להבין מה אתם אוהבים, ולמצוא לכם את התמורה הטובה ביותר לטעמכם, בכל רמת מחיר. יין "טוב" הוא יין שטעים לכם. זה הכל.

מיתוס 3: "יין אדום מגישים בטמפרטורת החדר"

 האמרה הזו נולדה בטירות קרירות בצרפת של המאה ה-18, שם "טמפרטורת החדר" עמדה על 16-18 מעלות. בישראל, "טמפרטורת החדר" היא לעיתים קרובות 25 מעלות ומעלה. הגשת יין אדום בטמפרטורה כזו תגרום לאלכוהול להתנדף ולהשתלט על הטעם, ותהפוך את היין לכבד, שטוח ונטול חן. הכלל הנכון: כמעט כל יין אדום ייהנה מקירור קל לפני ההגשה. 15-20 דקות במקרר יעשו פלאים ויאפשרו לפירותיות ולרעננות של היין לזרוח.

מיתוס 4: "חייבים לאחסן יין בשכיבה" 

הכלל הזה נועד למטרה אחת: לשמור על פקק השעם הטבעי לח, כדי שלא יתייבש, יתכווץ ויכניס חמצן שיקלקל את היין. הוא עדיין רלוונטי ליינות המיועדים ליישון ארוך עם פקקי שעם איכותיים. אבל רוב מוחלט של היינות כיום, במיוחד אלה עם פקק הברגה או פקק סינתטי, יכולים לעמוד זקופים לתקופות קצרות-בינוניות ללא שום בעיה. מה שחשוב הרבה יותר הוא לשמור את היין במקום קריר, חשוך ועם טמפרטורה יציבה.

מיתוס 5: "יין ישן הוא בהכרח יין טוב יותר"

 למעלה מ-90% מהיינות המיוצרים בעולם נועדו לשתייה בשנה-שנתיים הראשונות לחייהם. הם צעירים, רעננים ופירותיים, ועם הזמן הם פשוט יאבדו את הקסם הזה. רק לאחוז קטן של יינות יש "פוטנציאל יישון" – מבנה של חומציות, טאנינים וריכוז פרי שמאפשר להם להתפתח ולהשתפר בבקבוק. לחשוב שכל יין ישן הוא טוב, זה כמו לחשוב שכל בננה חומה היא מתוקה יותר. לפעמים היא פשוט רקובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *